ייצוג עורך דין מול הרווחה

ישנם מגוון מקרים בהם מתנהל הליך משפטי או הליך מעיין-שיפוטי מול הרווחה. במקרים אלו יש צורך בייצוג של עורך דין רווחה. מרבית המקרים מתחלקים בין הסיטואציות הבאות:

1. כאשר הורים או בעלי משמורת נחשדים בעבירה פלילי נפתח במקביל הליך נוסף מול הרווחה, אשר מחייב ייצוג של עו"ד רווחה המתמחה בייצוג מול רשויות הרווחה.

2. הליך נזקקות – כאשר ישנה פנייה לבית משפט של הרווחה בבקשה לפתוח הליך נזקקות של קטין.

3. דיווח על הורה או אפוטרופוס לרווחה – לרוב במסגרת חובת הדיווח.

4. כאשר יש צו נזקקות והורה רוצה להחזיר את הילד למשמורת שלו, או חושש מאיבוד המשמורת.

5. הליך פסיכיאטרי של קטין.

6. ייצוג הורי אומנה או הורים מאמצים.

עו"ד דותן פלג שימש בעבר כרכז הוועדה לבחינת הליכים ודרכי טיפול לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) במשרד הרווחה, ומכיר היטב את עבודת משרד הרווחה מבפנים. לצערנו, במדינת ישראל לרשויות הרווחה ולמוסדות החינוך אין די כלים על מנת לאבחן נכון את המשפחות עליהן הן אמונות. בעקבות זאת ישנן טעויות רבות באבחון, המביאות למחדלים של ממש – עד לכדי הפרדת הורים מילדיהם שלא לצורך, או הפרדת ילד ממשפחת אומנה באופן טראומתי. ייצוג עו"ד לענייני רווחה המתמחה במשפט קטינים ונוער ובהליכים מול משרד הרווחה יבטיח את הזכויות ההורים והילדים.

עו"ד רווחה צריך להיות בעל מומחיות ספציפית לעניין זה, אשר נמצא בגבול שבין הדין הפלילי, דיני אישות (משפחה), מעמד אישי, חקיקת נוער וילדים ולעיתים אף משפט בינלאומי פרטי ופומבי, בשל המחויבות של המדינה לאמנות בינלאומיות ולדין במדינות זרות. עו"ד פלילי או עו"ד לענייני משפחה שאינו מתמחה בתחום זה לא תמיד ידע לתת את הייצוג הנכון במקרים סבוכים של הוצאת ילדים מהבית, הרחקה ממשמורת אם או אב, חוק האומנה, חוק האימוץ וכמובן – חוקי הנוער. טיפול משפטי במקרים אלו דורש מקצועיות וניסיון בעבודה מול הרווחה. עורך דין לענייני רווחה יסייע מאוד במקרים אלו, ומשרדינו הינו משרד מוביל בתחום הייצוג מול הרווחה.

באילו מקרים עלי לפנות לעו"ד לענייני רווחה?

באופן כללי, כאשר עו"ס מהרווחה פונה להורים או לאפוטרופוסים של ילד, או כאשר מתקבל דיווח במסגרת חובת הדיווח לרווחה או למשטרה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי. הכוונה משפטית בשלב ראשוני עשויה במקרים רבים להביא לסגירה מיידית של התיק ברווחה. בפנייה לעו"ד לענייני רווחה בשלב ראשוני  ניתן יהיה לחסוך זמן וכסף רב ולמנוע מעצמכם עוגמת נפש קשה.

ייצוג משפטי מורכב יותר נדרש כאשר מתעוררת כוונה של אגף הרווחה להוציא את הילדים מחזקת ההורים (או אחד מהם) או מהאפוטרופוס החוקי של הקטינים. כאמור לעיל, רשויות הרווחה שוגות חדשות לבקרים בהחלטותיהן, עד כדי הפרדת ילדים מהוריהם וממשפחתם שלא בצדק.

מקרה נוסף המצריך ייצוג עו"ד רווחה, או לכל הפחות ייעוץ משפטי פרטני, הוא כאשר הורה לקטין מסתבך בפלילים. במקרה שאחד ההורים נחשד בעבירה פלילית המשטרה מעבירה דיווח לרווחה. כאשר מדובר בעבירות פשע, או בעבירות כמו עבירות מין, סמים או אלימות, הסיכוי כי הרווחה תתערב במשפחה ותפעיל את סמכויותיה עולה. במקרים מסוימים הרווחה אף בוחרת להתערב כאשר יש חשד לעבירות המתבצעות על ידי בן משפחה אחר, כמו אחים או סבא וסבתא.

למה הרווחה טועה פעמים רבות בהחלטה להוציא את הילדים מהבית?

תחום זכויות הילד וזכויות ההורים הוא תחום משפטי וסוציולוגי שנמצא בתהליך התפתחות מואץ החל מסוף שנות ה-80, אז כוננה האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. אולם, המונח "טובת הילד" – שהפך לעיקרון על במדינות המערב – יכול להתפרש במגוון דרכים. הדבר הביא למגמות משתנות באופן קיצוני במדינות דמוקרטיות רבות. כך למשל, קנדה הייתה מדינה שיישמה את עיקרון טובת הילד בדרך של הוצאת ילדים מהבית בקלות רבה, ופגעה במשפחות רבות ובילדים רבים. כיום, בעקבות מחאות נרחבות, ממשלת קנדה מכה על חטא ומיישמת מדיניות הפוכה של שמירה על שלמות התא המשפחתי.

המחקרים כיום מלמדים כי עדיף במקרים רבים לקטינים להישאר בביתם, גם כאשר הבית נחשב כסיכוני, ולעבור שיקום יחד עם הוריהם כמשפחה שלמה. הוצאה מהבית הוכחה בשורה של מחקרים כטראומה קשה לקטינים בכל גיל, בעיקר כאשר היא נעשית בצורה לא נכונה. כך גם התערבות הרווחה בחיי הקטין צריכה לעשות ברגישות יתרה, שכן קטינים רבים שטופלו ברווחה העידו כי עצם המפגש עם עובדת סוציאלית היה טראומתי מבחינתם והביא לתחושת חרדה וחוסר יציבות בביתם.

לצערנו, מרבית המחקרים בתחום נחשבים חדשים ועדיין לא מיושמים בשטח בישראל, ועובדות סוציאליות רבות פשוט אינן מודעות להשלכות מעשיהן. הן עובדות סוציאליות לחוק נוער והן עובדות סוציאליות ממחלקת האומנה נותנות חוות דעות שאינן מגובות במחקרים, פשוט כי הן אינן נדרשות לבסס את המלצותיהן על מחקרים אמפיריים. כמו כן, אין די פיקוח על רמת ההכשרה או עדכניות ההכשרה של עובדי אגף הרווחה. ההשלכות של מדיניות זו מגיעות ישירות למשפחות המטופלות על ידי מערכת הרווחה.

הוצאת ילדים מהבית

הוצאת ילדים מהבית למסגרת חוץ ביתית ו/או למשפחת אומנה היא פעולה קשה ופוגענית שיש לשמור למקרים קיצוניים בלבד. חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 מקנה לעובדת סוציאלית לפי חוק הנוער (מה שכונה בעבר "פקידת סעד") את הסמכות לנקוט בפעולות הדרושות לפי שיקול דעתו במידה והוא סבור כי הקטין הוא "קטין נזקק" אשר נשקפת לו סכנה תכופה. סעיף 2 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 מגדיר קטין נזקק באופן הבא:

2. קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:

(1) לא נמצא אחראי עליו;

          (2) האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;

          (3) הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;

          (4) הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953;

          (5) הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;

          (6) שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת;

          (7) הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה).

הגדרות אלה הן הגדרות רחבות שלמעשה מאפשרות לרשויות הרווחה להגדיר חלק ניכר מהקטינים בישראל כקטינים "נזקקים", ולהפעיל את סמכויותיהם.

יש לשים לב לסעיפים (2) ו-(6): סעיפים אלו מגדירות באופן רחב מאוד את המונח "קטין נזקק", כך שכל ילד שהאחראי עליו "מזניח את הטיפול בו" או "ששלומו הגופני או הנפשי עלול להיפגע" מוגדר כקטין נזקק לפי החוק. הגדרות אלו הן בעצם "עילות סל" שמסייעות לעובדת סוציאלית לפי חוק הנוער להוציא מחיק הוריו כל קטין בהתאם לשיקול דעתה (לזמן מוגבל), או לקבוע דרכי טיפול למשפחה. אולם, בפועל נעשה שימוש לא מקצועי בסמכות הרחבה שמקנה סעיף זה. כתוצאה מכך נוצרים פערים משמעותיים בדרכי הטיפול בין הרשויות המקומיות השונות, כך שילד בעיר אחת יקבל טיפול שונה בתכלית מילד שגר בעיר אחרת. בשל כך, יש חשיבות רבה לפנייה לעו"ד רווחה המכיר את הרשויות השונות.

סמכותה של עובדת סוציאלית להוציא ילד מהבית באופן מידי קבועה בסעיף 11(א) לחוק הנוער (טיפול והשגחה:

11. (א) היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.

בהתאם לסעיף זה, לעובדת סוציאלית לפי חוק הנוער יש סמכות להוציא כל קטין מהבית במקרה הצורך לפי שיקול דעתה, למשך עד שבוע ימים. לאחר מכן נדרש אישור של בית המשפט לנוער על מנת להמשיך את ההשמה החוץ ביתית של הקטין. שימו לב שגם במהלך השבוע הראשון אין לעובדת סוציאלית או לרשויות הרווחה סמכות לבצע בדיקה פסיכיאטרית או לאשפז את הקטין ללא אישור האפוטרופוס החוקי שלו.

כאמור, הוצאת קטין מחזקת הוריו לטווח ארוך מחייבת אישור של בית המשפט. הליך משפטי זה נקרא "הליך נזקקות". כמו בכל הליך משפטי, יש שני צדדים ניצים הבאים אל מול השופט, ובמקרה הזה מדובר על עובדת סוציאלית לחוק הנוער (אגף הרווחה) נגד ההורים של הקטין. כל אחד מההורים זכאי להיות מיוצג בהליך המשפטי. מומלץ ואף הכרחי להגיע להליך נזקקות כשאתם מיוצגים על ידי עו"ד רווחה. הדבר משמעותי גם לאופן בחינת המקרה – הרווחה יעדיפו לא להגיע לקרב משפטי מול עו"ד מנוסה שיכול לעלות להם במשאבים רבים בבית המשפט. הליך נזקקות הוא הליך קריטי בו למעשה נקבע העתיד של הילד או הילדה שלכם, שכן רוב הצווים שניתנים בהליך זה נוטים לקבל חידוש כמעט אוטומטי מידי שנה.

האם ניתן להיעזר באמנה הבינלאומית לזכויות הילד ובמשפט הבינלאומי כדי לשמור על הזכויות שלכם בהליכים מול הרווחה ובבתי המשפט?

המשפט הבינלאומי הוא כינוי למערכת הכללים החלים ביחסים בין המדינות השונות, ובין מדינות לאזרחים ותאגידים של מדינות זרות. המשפט הבינלאומי מורכב בעצם מאמנות בינלאומיות, כמו אמנות סחר חופשי, אמנות זכויות אדם, אמנות העוסקות בסטנדרט התנהגות בזמן מלחמה (פשעי מלחמה), בריתות הגנה ועוד. אחת האמנות המוכרות ביותר היא האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (1989), אשר אושררה בישראל בשלהי שנת 1991.

לפי פסיקת בית המשפט העליון, המשפט הבינלאומי מחייב את בתי המשפט בישראל. כמו כן, אמנות שאושררו מחייבות כמו חוק של ממש, ועל בתי המשפט לקבל החלטות בהתאם למחויבות הבינלאומית של ישראל לאמנות אלו. (אשרור = קבלת אישור שני בהצבעה בכנסת לאחר אישור הממשלה)

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד הוכרה באופן רשמי על ידי בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין, ומהווה מקור נורמטיבי לפסיקתו במקרים רבים. (ראו למשל פסיקות בית המשפט העליון בעניין:  דנ"א 7015-94, ע"א 2266-93, בע"מ 919-15).

האמנה כוללת שורה של כללים לשמירה על זכויות הילדים, זכויות ההורים ושלמות התא המשפחתי ככל שהדבר הולם את טובת הילד.

כללים בין לאומיים אלה יכולים לשרת הורים המתמודדים מול הרווחה בבית המשפט. לשם כך, יש להיעזר בעו"ד רווחה שמכיר היטב את התחום המקצועי של משפט בינלאומי וזכויות הורים וילדים הנובעות מהמשפט הבינלאומי.

באילו מצבים יש לפנות לעו"ד רווחה?

עו"ד דותן פלג משמש כעו"ד לענייני רווחה ומייצג הורים, אפוטרופוסים, הורי אומנה והורים מאמצים במגוון שלבים בהליך מול הרווחה. ככל שהפנייה לעו"ד רווחה נעשית בשלב מוקדם יותר כך יש יותר אפשרויות לטיפול יעיל וזול יותר במקרה. עו"ד פלג מייצג הורים במגוון מצבים:

• ייצוג בוועדות ברווחה – ייצוג בוועדת תכנון טיפול, ייצוג בוועדות חירום ועוד.
• ייצוג בבית המשפט לנוער בהליכי נזקקות ובהליך פסיכיאטרי שלי קטין, לרבות אשפוז קטין בכפייה.
• ייצוג הורים בבית משפט לענייני משפחה, לרוב במסגרת סכסוכי גירושין קשים וייצוג הורי.
• ייצוג הורי אומנה וליווי הורי אומנה בוועדות ברווחה.

עורך דין רווחה

עורך דין לענייני רווחה

ייצוג עורך דין מול הרווחה