כיום, הדין החל על זוגות מאותו מין בישראל דומה מאוד לדין החל על זוגות הטרוסקסואלים. מצב זה הוא תוצאה של תהליך ארוך שנים שכלל ביטול חוקים מפלים וחקיקת איסור אפליה, במקביל לשורת פסקי דין שקידמו את זכויות הקהילה הגאה. בתהליך זה ראוי לציין כמה אירועים מרכזיים שהם לא פחות ממכוננים עבור הקהילה הגאה בישראל:

• ביטול העבירה של משכב זכר – עד 1988 היה איסור פלילי על קיום משכב זכר בחוק העונשין שדינו 10 שנות מאסר. ביום 22.3.1988 בוטל איסור זה בכנסת לאחר עשור של ניסיונות להביא לביטולו.
• איסור אפליה בעבודה – בשנת 1992 הכנסת ה-12מקבלת תיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, לפיו חל איסור להפלות עובד או דורש עבודה בשל נטייתו המינית.
• בג"ץ אל-על נתיבי אוויר נ' דנילוביץ' – בג"ץ קבע כי למעסיק אסור להפלות עובד על רקע נטייתו המינית. במקרה זה חברת אל-על נתנה הטבה שנתית לעובדיה בדמות כרטיסי טיסה זוגיים, וסירבה לתת כרטיס לבן זוגו של עובד בטענה שההטבה ניתנת רק לזוגות נשואים או ידועים בציבור, ובני זוג מאותו מין אינם כאלה. בית המשפט העליון קבע בדעת רוב כי מדובר באפליה פסולה. פסק הדין החל את המגמה בפסיקה המכירה בזוגות מאותו מין כידועים בציבור.
• בג"ץ ברנר-קדיש – בשנת 2000 בג"ץ קיבל את עתירתן של זוג נשים שביקשו להירשם במשרד הפנים כאימהות של בנם המשותף. ביהמ"ש העליון קבע כי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי מחייבים כי מעמד אישי של אדם יוכר באופן אחיד בכל המדינות. במקרה זה האימוץ כבר נרשם כחוק בארה"ב, ומכאן חובתה של מדינת ישראל לכבד את הרישום. עוד קבע בית המשפט העליון כי אי-הכרה בצו-אימוץ זר פוגע באינטרס של הילדים, שכן הוא משחרר את ההורים המאמצים מהחובות ההוריים שלהם.
• חוק איסור הפליה – הכנסת ה-15 מחוקקת את חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000, הקובע כי איסור אפליה על רקע נטייה מינית במתן שירותים. בעקבות חוק זה הוגשו למשל תביעות נגד אולמות אירועים אשר סירבו לערוך חתונה של זוג גברים או זוג נשים.
• פסק דין יָרוּס-חקק – הניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי, בשנת 2005 בית המשפט העליון איפשר לבנות זוג לאמץ זו את ילדיה של זו. בעקבות פסק הדין קיבלו בנות הזוג צו אימוץ בפועל, והיו הזוג הלסבי הראשון בישראל שקיבל צו אימוץ.
• בג"ץ בן ארי – בית המשפט העליון חייב את פקיד הרישום במשרד הפנים לרשום זוג גברים כזוג נשוי על בסיס תעודת נישואין שקיבלו בחו"ל. עד למועד פסק דין זה, בשנת 2006, לא יכולו בני זוג מאותו מין להירשם כנשואים. עם זאת, בית המשפט לא הכריע בשאלת הכרת הדין הישראלי בנישואין אלה, ולכן הם מהווים "נישואין במרשם" בלבד.
• צו הורות פסיקתי – בשנת 2012 נתן לראשונה בית משפט בישראל צו הורות פסיקתי, צו הורות פסיקתי למעשה מאפשר לבני זוג מאותו מין לקבל הכרה בהורות המשותפת לילדיהם, כאשר התנאים הבסיסיים לכך הם קשר גנטי של אחד מבני הזוג לילד ותרומת זרע או ביצית אנונימית. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון מיולי 2022 צו ההורות הוא צו מכונן, ולמעשה מכיר בהורה הלא-ביולוגי כהורה רטרואקטיבית (מרגע הלידה) באופן שלא ניתן לשנות. עם זאת, יש חשיבות רבה להגשת בקשה לצו הורות פסיקתי בהתאם למסגרת המועדים שנקבעה בבית המשפט. למידע נוסף על צו הורות פסיקתי לחצו כאן.
• בג"ץ ארד-פנקס – בית המשפט העליון קבע כי חוק הפונדקאות משנת 1996, המאפשר רק לזוגות הטרוסקסואלים נשואים להביא ילד בהליך פונדקאות, הוא חוק מפלה. בעקבות זאת החלה שורת תיקוני חקיקה במקביל לדיונים חוזרים בבית המשפט העליון, שלבסוף הביאו להחלטת בית המשפט העליון כי למדינה אסור להפלות זוגות להט"בים ולאפשר להם לבצע הליך פונדקאות בישראל.
• שינוי סעיף מין בתעודת הזהות – החל מפברואר 2020 בוטלה הדרישה לעברו ניתוח להתאמה מגדרית לשם שינוי סעיף המין בתעודת הזהות. כמו כן גיל השינוי ירד מ-18 ל-16 ותקופת ההמתנה קוצרה לחצי שנה.

אף על פי כן, יש מקום רב לשיפור בזכויות הקהילה הגאה. בנוסף, במשפחות גאות נוצרות באופן טבעי סוגיות משפטיות מורכבות הדורשות טיפול משפטי אישי בהתאם לצרכי המשפחה. משרדינו עוסק בתחום באופן שוטף ויודע לתת את המענה המשפטי המקצועי והאיכותי ביותר ללקוחותינו מקהילת הלהט"ב.

משרדינו מטפל ברישום נישואין שנערכו בחו"ל במשרד הפנים.

בנוסף להסכם ממון, הוא הסכם המתמקד בפן הכלכלי בין בני זוג, בזוגות חד מיניים נוסף רובד של עיגון צורת ההורות. במרבית המקרים מדובר בהורה אחד בעל זיקה גנטית לילד והורה נוסף בעל זיקה תפקודית ופסיכולוגית לילד על בסיס זוגי. על מנת לשמור על זכויות ההורים, להסדיר את היחסים ביניהם לבין הילד ולמנוע מחלוקות עתידיות, נכון להסדיר את היחסים ביניהם בהסכם. משרדינו עוסק בהכנת הסכם חיים משותפים/הסכם הורות בהתאם לצורכי ההורים והילדים. בנוסף, משרדינו מייצג הורים בהליך לקבלת צו הורות פסיקתי, המכונן את ההורות המשפטית לילד למשפחה גאה שהובא לעולם באמצעות תרומת ביצית או תרומת זרע.

משרדינו מלווה זוגות בהליך המשפטי הכרוך בהליכי פונדקאות: הכנת הסכמים ובדיקת הסכמים עם סוכנות פונדקאות ישראלית, בדיקת חוזים עם קליניקות פריון בחו"ל, בדיקת חוזים עם סוכנות פונדקאות בחו"ל, ייצוג וליווי בהסדרת אזרחות הילוד וצו הורות פסיקתי. מומלץ לא לוותר על ליווי מקצועי בבדיקת הסכמי פריון ופונדקאות על מנת לשמור על כספיכם הרב המושקע בהליך ולוודא את התחייבויות הגורמים הרפואיים וסוכנויות התיווך.

בשלב הראשון לאחר לידת ילד.ה בהליך פונדקאות בחו"ל יש להסדיר את מעמדו בישראל על בסיס הקשר הביולוגי לאחד ההורים. משרדינו מלווה משפחות בהליך הסדרת מעמד היילוד עוד בטרם השיבה ארצה. יתרה מכך, מומלץ להתחיל בהסדרת ההליך עוד בטרם הלידה. בשלב הבא תוסדר ההורות של ההורה הלא-ביולוגי האמצעות צו הורות פסיקתי.

צו הורות פסיקתי הוא אחד ההליכים המוצדקים ביותר בהם עוסק משרדינו. בעקבות פסיקת בית המשפט בישראל, כיום אין צורך בהליך ארוך ומסורבל של אימוץ ילד על ידי ההורה הלא-ביולוגי לאחר הליך פונדקאות. ניתן לקבל צו הורות פסיקתי מבית המשפט, אשר מכונן את ההורות המשפטית של אותו הורה ומעניק לו את מלוא הזכויות והחובות כהורה. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מיולי 2022, הצו מכונן את ההורות רטרואקטיבית מרגע הלידה, כל עוד הבקשה לקבלת צו הורות הוגשה לבית המשפט במסגרת הזמנים שקבע בית המשפט העליון. לשם כך, משרדינו נותן עדיפות ללקוחות המבקשים צו הורות פסיקתי בכדי למנוע עיכובים שעלולים להשפיע רבות על זכויות ההורים והילדים. לקבלת שירות מהיר ומקצועי מומלץ לפנות אלינו סמוך למועד הלידה.

כיום מדינת ישראל עדיין לא מכירה במודלים משפחתיים שהפכו נפוצים ומקובלים. בעוד שהמדינה עשתה צעדים משמעותיים להכרה בהורות של בני זוג מאותו מין, עדיין אין הכרה במודלים של הורות משותפת למשל. משום כך משפחות אלו נדרשות לעגן את צורת חייהם בהסכם חיים משותפים/הסכם הורות ללא זוגיות, הוא חוזה צופה פני עתיד המסדיר את זכויות וחובות הצדדים על בסיס הסכמתם. ישנה חשיבות רבה להסכם חיים משותפים/הסכם הורות למשפחות שלא מקבלות הכרה מהמדינה ומבתי המשפט, שכן בתי המשפט לא יגנו על זכויות של הורים שאינה מכירה בהם.

משרדינו מטפל בהסדרת מעמד של בן/בת זוג אזרחי ישראל במשרד הפנים.

משרדינו עוסק בהתרת נישואין בין בני זוג מאותו מין ובהסכמי פרידה לזוגות מקהילת הלהט"ב, לרבות חלוקת רכוש נכונה והסדרת היחסים עם הילדים (אם יש).